החלטה בתיק בש"א 27/06

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 23.7.2006, בה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין קנס מינהלי שהוטל עליו. ההחלטה הומצאה לב"כ המבקש ביום 25.7.2006, וניסיון להגיש ערעור נעשה ביום 27.9.2006. בהחלטה מיום 3.10.2006 נקבע כי על פני הדברים הערעור הוגש באיחור, לנוכח העובדה שמדובר בהליך פלילי, ולכן הפגרה באה במניין הימים להגשת ערעור. בהחלטה הנ"ל נקבע כי המבקש יתייחס לאמור לעיל עד ליום 15.10.2006. ביום 15.10.2006 הוגשה בקשה לקבל את הערעור לרישום, ולחלופין - להאריך את המועד להגשת ערעור.

2.      נימוקי הבקשה הם:

2.1.   בהתאם לחוק העבירות המינהליות, משפט פלילי על עבירה מינהלית חל רק כאשר מחליט התובע להגיש כתב אישום. כנגד המערער לא הוגש כתב אישום, ולכן אין מדובר בהליך פלילי.

2.2.   לחלופין, יש להאריך את המועד להגשת ערעור, שכן מדובר בטעות אופרטיבית תמת לב באשר למצב המשפטי, כאשר ב"כ המבקש סבר כי חלה במקרה הנדון תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. מדובר באיחור קל, אשר נבע מטעות כנה, ויש להביא בחשבון את ריכוך ההלכה בפסיקה בעניין מתן הארכת מועד להגשת ערעור.

3.      המשיבה התנגדה לבקשה,  מנימוקים אלה:

3.1.   המועד להגשת ערעור היה יום 5.9.2006, ומדובר באיחור בן 22 יום.

3.2.   עבירה על חוק עובדים זרים היא עבירה פלילית, ולכן יש לפעול על פי סדר הדין הפלילי.

3.3.   יש לכבד את המועדים הקבועים בדין, הן לשם קידום האינטרס הציבורי של השגת יעילות והן לשם קידום אינטרס לגיטימי של בעלי הדין לסופיות ההליכים וודאותם.

4.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כמפורט להלן.

5.      הערעור הוגש באיחור: הליך של הגשת בקשה להארכת מועד להישפט על פי עבירה על פי חוק העבירות המינהליות הוא במהותו הליך פלילי ולא הליך אזרחי. זאת ניתן ללמוד אף מכותרת פרק ד' לחוק העבירות המינהליות "משפט פלילי על עבירה מינהלית", בו כלול אף סעיף 13(ב) לחוק העבירות המינהליות, מכוחו עתר המבקש להארכת מועד להישפט.  על היות ההליכים לפי חוק עבירות מינהליות הליכים שהם במהותם הליכים פליליים ניתן ללמוד גם מהחוק בכללותו, ובעיקר מסעיף ההגדרות - סעיף 1א לחוק.  מכאן, שחלה במקרה הנדון הוראת סעיף 24(ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, הקובעת כי בהליכים פליליים "יחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט", ולא חלה תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. מהאמור לעיל עולה כי הערעור הוגש באיחור, וכי המועד האחרון להגשתו היה יום 5.9.2006.

6.      יש להאריך את המועד להגשת ערעור במקרה הנדון:

6.1.   בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב - 1981:

בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו- 200.

מכאן, שלהבדיל מהארכת מועד להגשת הליך ערעור אזרחי, לא נדרש טעם מיוחד על מנת להאריך את המועד להגשת הליך ערעור פלילי.

6.2.   גם בפסיקה נקבע כי בהליך פלילי, בשונה מהליך אזרחי, לא נדרש טעם מיוחד לשם הארכת מועד, ושיקול הדעת הנתון לבית המשפט הוא רחב מזה המוקנה בבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעור אזרחי. כמו כן, בשל מעמדו המיוחד של נאשם בהליך הפלילי והצורך בהגנה על זכויות היסוד שלו, יש להקל עם הנאשם אף יותר.

בש"פ 822/99 עודד שכטר נ' מדינת ישראל.

עם זאת, יש להבהיר כי גם כאשר מדובר בהארכת מועד להגשת ערעור פלילי ההתחשבות בזכויות הנאשם אינה בלתי מוגבלת, ויש לאזן בין האינטרסים של הנאשם לבין אינטרסים חשובים אחרים - שמירה על עקרון סופיות הדיון והאכיפה היעילה של הדין הפלילי, לטובת שלטון החוק והציבור כולו.

בש"פ 10854/04 - א מזרחי נ' מדינת ישראל (7.12.2004).

6.3.   במקרה הנדון, יש להאריך את המועד להגשת ערעור, מנימוקים אלה: